שירי סוף הדרך. לאה גולדברג

 שירי סוף הדרך. לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאד אמר הנער.

הדרך קשה עד מאד אמר העלם.

הדרך ארכה עד מאד אמר הגבר.

ישב הזקן לנוח בצד הדרך.

צובעה השקיעה שיבתו בפז ואדם,

הדשא מבהיק לרגליו בטל הערב,

ציפור אחרונה של ים מזמרת:

התזכור מה יפתה, מה קשתה, מה ארכה הדרך?

ב

אמרת: יום רודף יום ולילה – לילה.

הנה ימים באים, – בלבך אמרת.

ותראה ערבים ובקרים פוקדים חלוניך,

ותאמר: הלא אין חדש תחת השמש.

והנה אתה בא בימים, זקנת ושבת,

וימיך ספורים ויקר מנינם שבעתיים,

ותדע: כל יום אחרון תחת השמש,

ותדע חדש כל יום תחת השמש.

ג

למדני אלקי ברך והתפלל

על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,

על  החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,

לדעת, ליחל, להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה עלי יומי הרגל.