גיל ההתבגרות

הגיל–  שונה מילד לילד ומחוקר לחוקר, ההתנהלות דומה במאפייניה הכלליים.
ההסכמה בין כל החוקרים, ההורים והילדים היא שהתקופה מאתגרת.
ההורים מבולבלים מהשינויים התכופים בילד. שינויים הורמונליים, פיזיולוגיים והתנהגותיים.
הילד עצמו, כבר לא רוצה להיחשב ילד ועדין רוצה וצריך את הוריו.

מה עושים, איך מתמודדים?
ספרים רבים נכתבו והמבוכה עדיין עצומה.
מערכת החינוך שואפת להוציא ילדים נורמטיביים ולעיתים מפספסת את היצירתיות והייחודיות.

כשילד מתבקש להגדיר מיהו, זה קורה לרב בהשוואה לאחרים בקבוצת ההתייחסות שלו. הכתה, החברים, האחים…
הנטייה של ההורים היא להניח שהם יודעים מה נכון ומה מתאים לילד. בטענה שהוא או היא לא בשל, ילדותי, בוחר מבלי לחשוב.

האתגר עבור ההורים, הוא בשחרור דפוס החשיבה הזה ולהעביר למתבגר חלק מהבחירות.

ביום בו יבחרו ההורים לסמוך על חוכמתו של ילדם, על היצירתיות שלו ועל החינוך שנתנו לו בדוגמא האישית,

יגלו שאחריותו ויכולת הבחירה שלו, מצויינים.
ושם אני משתלבת…

איך אני יכולה לעזור?
ההתערבות שלי מתחילה בכתה ט' או בכתה י' .
בתקופה זו נדרשים הילדים לבחור מגמה ואז עולה אצל חלקם השאלה התעסוקתית. הם נדרשים לבחור. האפשרויות רבות ומבלבלות.
רבים מהנערים והנערות בוחרים למגמה את תחום העיסוק שאוהבים היום וחושבים שירצו להרחיבו בו בבגרותם. אחרים בוחרים בתחום שיעזור להם בעתיד.
השאלה המעיקה מאד על מתבגרים רבים היא האם לקשר בין מה שאני אוהב/ת היום לבין המקצוע העתידי שלי או להפריד בין הלימודים היום ללימודים העתידיים.
ואולי צריך בגיל ההתבגרות להנות ולהשאיר את ההתלבטות לגיל 20+?

ההתערבות שלי היא בתהליך אישי, המשלב כלים אימוניים עם כלים אבחוניים.
סידרת פגישות קצרה שמטרתה הבנת הערכים והחוזקות של המתבגר. הכישורים הייחודיים לו,
התחומים מהם הוא מתלהב ולעיתים גם הרצונות/לחצים של ההורים.
נעבוד על ניהול עצמי, תכנון זמן ואפקטיביות וגם על שאלות בבחירה מקצועית עתידית.
בסוף התהליך נפגשים עם הילד וההורים ומסכמים.

הילד מקבל הזדמנות להשמיע את קולו ללא לחץ קבוצתי, מבלי להרגיש שהוא מחויב לרצות או להתחבב על מישהו.
האפשרות להכיר את עצמו בשלב זה של חייו מאפשרת ליו או לה להמשיך את התיכון בהתבוננות בוגרת יותר ובעיקר… מתוך בחירה!
וכל חווית הלימודים משתנה.

סקרנים לשמוע יותר? צרו קשר  0544808458